Tuesday, March 25, 2014

Spring 2013 - Twice in Berlin

את ערב פסח העברנו בבית עם שני חברים ישראלים , נראה לנו קצת בעייתי ללכת עם הילדים לקהילה ומאוחר וקר.  דימה הכין מרק עוף עם קניידלך לפי המסורת  ואפילו ארגנו קערה של פסח שתומר יהיה בענייניים. שמתי להם איזה כמה סרטונים ביו טיוב של סעודה ושירי פסח. עלמה אהבה כי שרו שם, תומר לא. עד שלב האפיקומן הוא ראה סרטים מצויירים וגם אחרי שמצא אותו וקיבל פרס בצורת עוגה, לא הביע יותר מדי התעניינות. כדי להסביר לו מי זה אליהו הנביא אמרתי
.שזה כמו סנט מיקולה אז הוא אמר שהוא היה ילד טוב

אמא שלי הגיעה  ודימה הצליח למצוא  יומיים כדי לפנק אותי ולהוציא אותי משגרת העקרת בית - נסענו לברלין . מה אני אגיד לכם, עיר מגניבה, ארכטקטורה מרשימה,  אבל לישון לילה שלם בלי ילדים שמעירים אותך כל כמה שעות זו החוויה האמתית שצריך לדבר עליה
הבנו שהפכנו למפונקים בצורה בלתי נסבלת. אנחנו גרים שעתיים וחצי נסיעה מברלין, כאילו אילת - באר שבע  .  וכל מה שמעניין אותנו זה לאכול המבורגר (היה מדהים, חבל על הזמן, אין דברים כאלה...) ולאכול דנקן דונאטס (סוף הדרך של דונאטס ) אז כן אדריכלות אירופאית במרחק של שעתיים וחצי בואו נאמר שיש הבדל אבל לא ברמה של וואוווו , נכון עיר ענקית, צפופה מאוד, בניניינים ענקיים וגבוהים שאין לנו פה הרבה כאלו, אבל עדיין הסגנון האירופאי העתיק מעורב בסובייטי בתוספת מודרני חדש מנצנץ, כן כך נראת פוזנן רק בקטן יותר, עני יותר ומוזנח יותר. וגם כל רשתות החנויות הם אותם החנויות שיש לנו פה  רק אצלינו זה זול יותר
מה שכן לצאת מהרכבת ולראות אנשים בכל מיני צבעים  לבושים בכל סגנון אפשרי זה משהו שחסר לי כאן מאוד . ואם בברלין  יש תחושת החיים  אז כאן בפוזנן זה בערך השנ״צ שלהם.
יום  השואה היום ויש לי משהו די לא נעים לומר על ברלין. כשראיתי את כמות הבניינים העתיקים שהשתמרו שם ובעצם לא הושמדו במהלך הכיבוש הסובייטי קצת צרם לי. נכון שזה דבר נורא להגיד אבל זו האמת האישית שלי . בילדותי לימדו אותנו שהרוסים ניצחו את המלחמה ופוצצו את ברלין ליסודותיה. וכעת רואים עיר עשירה ומפותחת כל כך. בטח ובטח לא עיר שסיפרו לך שהושמדה לאפר לפני 68 שנה ובטח ובטח לא עיר שבגללה הושמדו 6 מיליון . כן זה נורא ואיום מה שאני חושבת,אבל הם השמידו כל כך הרבה אנשים והרסו כל כך הרבה חיים, שאם להיות לגמרי כנה,הם צריכים לחיות דורות על   גבי דורות בחורבות מבחינתי
ונכון שהדור של היום זה לא הדור שרצח ונכון שמי שחיי שם עכשיו אלו אנשים אחרים- רודפי שלום, שיוויון וצדק,
..בל
.יש את האבל הזה, ששום הסבר הגיוני לא יוכל לעמוד בפניו.
סליחה, אני מתנצלת בפניכם אנשי גרמניה המודרנית על מחשבותיי אבל אנחנו הישראלים אומרים את מה שאנחנו חושבים
לטוב ולרע גם אם זה קצת פוגע, לפחות זו האמת ולא חיוך מיופייף כנהוג היום בפוליטיקלי קורקט וורלד.

.  אמא שלי נסעה ואחרי חודש וחצי הגיעו ההורים של דימה . אחי היה בנסיעת עסקים בגרמניה ונסעתי לברלין לפגוש אותו ואת אינה חברתי הטובה. וואו זה היה ממש כיף. גם לבלות יומיים עם חברה שלי אחרי כמעט שנה שלא התראינו ואז לבלות יום עם שניהם ביחד ואז עוד יום עם אחי אותו לא ראיתי שנתיים וחצי. ואז אתה מבין שלא משנה כמה זמן עובר אנשים שקרובים אליך תמיד נשארים קרובים. ושלך .
אני חייבת תודה ענקית לחמותי המדהימה שאפשרה לזה לקרות ונשארה עם הילדים כי באמת זו הייתה חוויה של פעם בחיים.

No comments:

Post a Comment