אז הגענו לפוזנן לבסוף, הדרך הייתה מאתגת
במיוחד(בלה בשבילך!): הילדים היו מדהימים אבל שילוב של שניהם, 10 מזוודות ענקיות 5
מזוודות קטנות, שני כסאות בטיחות ועגלה אחת, בהחלט איימו על
שפיותינו. בנתב"ג היה לנו שובל של מלווים כל אחד עם עגלה או ילד והכל
מעולה. אך ככל שהמטוס התקרב לוורשה רמת
הלחץ שלנו עלתה. בכדי להגיע לפוזנן שמרחקה מוורשה כ 300 ק"מ, האפשריות שידענו עליהם היו לשכור 2 מכוניות (כי
לא היינו נכנסים לאחת) או רכבת או מטוס. הבעיה הייתה שוב 15 מזוודות...הגענו ואפילו
הצלחנו להוציא את כל המזוודות בכמה נגלות אל אזור המקבלי פנים, רק חבל שאף אחד לא
קיבל אותנו שם. התחלנו להיסתובב בין הסוכנויות להשכרת רכב ואפילו מצאנו איזה מרצדס
(!) להשכרה שחשבנו לשלוח בה את דימה עם כל המזוודות ואני עם סבתא והילדים נעלה על
רכבת או טיסה. כאשר הגיע המשיח על אוטו אדום ענק והציל אותנו מגורל מר של חוסר
ודאות. האיש ושמו דרק או משהו כזה לקח
אותנו עד פוזנן הסתובב איתנו בין הבתים שקבענו לראות עם המתווכת והיה מקסים ביותר
וכל זה במחיר סביר ביותר כך שאפילו בעלי הבית ששאלו אותנו לאחר מכן על המחיר שגבה
אמרו שזה ממש זול.
הבית הנבחר היה הבית הראשון שראינו
באינטרנט. בית דופלקס בן 3 קומות מאוד דומה למה שהיה לנו בצור הדסה רק הקומה
התחתונה נעולה ושם מתגוררת ביתה של בעלת הבית, סטודנטית קתולית, לה יש כניסה נפרדת
מסביב. דומה, דומה , שונה : מטבח וסלון נפרדים, מסדרונות גדולים, הכל עשוי עץ, פרקטים
ושטיחים. מרוהט כולו אם כי בסגנון די מיושן אבל זה מוסיף לאוירה רק חבל שאין אח (בבתים אחרים
היו !) יש מדיח ומכונת כביסה. הקיצר תחיה ותהנה והמחיר במונחים שלנו אולי כאילו
הבית נמצא באופקים או דימונה.
המיקום יצא גם הוא שווה. מעבר לפינה יש סופר בסגנון
רמי לוי פולני, הליכה של 10 דק' נוספות ויש קניון עם סופר ענק, סופר פארם,
H&M וכאלה....נחמד ביתר.
קנינו צלחות ב – 3 שח לצלחת וסיר ב18 ₪ אומנם
זה יענו עודפים אבל עדיין נחמד J
זה מגרש משחקים קרוב לבית, יש כמה באזור נחמדים ביותר אבל עם חול מי שיש לו ילדיםבטח מזדהה איתי מאוד באהבתי לחול... אבל יש גם איפה סתם לטייל. הבית יחסית קרוב למרכז העיר כך שדימה יכול להגיע לאוניברסיטה ברגל או מספר תחנות באוטובוס.
תמונות הבית עצמו בקרוב!
נשיקות הגרינמנים
