חודשיים (וחצי) בפוזנן

קודם כל אקדים ואתייחס לכל אותם שאלות בפרטי:1.  לא עזבנו את הארץ כי לא היה לנו טוב שם, אנחנו אוהבים את הארץ, מתגעגעים ומקווים לחזור אליה. 2. אני לא בלוגרית ולא מתכוונת להיות, מעולם לא עסקתי בכתיבה ומטרתו של בלוג זה הוא רק לאפשר למשפחה וחברים לקחת חלק ולהיות שותפים למסע שלנו. 3. אין לי שום תורה/ הארה/הכוונה לדרך חיים, לחלוק עם העולם באמצעות בלוג זה. וזהו! אה, וכן אנחנו ההוכחה שקריאת ספרי הרפתקאות בילדות גורמת לנזק בלתי הפיך...

אז מה היה לנו?!

בסוף ספטמבר, סבא( שהגיע עלינו לשבוע) וסבתא חזרו ארצה ואנחנו נשארנו. פעם ראשונה ממש הרגשנו שזהו זה. אנחנו פה לבד וצריך ללמוד להסתדר. כנראה בגלל זה חטפנו מייד איזה וירוס פולני שדילג באלגנטיות על דימה, אבל לא חס עלי ועל הילדים...

בתחילת אוקטבר באוניברסיטה של דימה היה טקס פתיחת שנת הלימודים. הטקס היה בדיוק כמו טקסים  מסרטי הרי פוטר, גברים ונשים בגלימות צבעוניות וארוכות עם אביזרים משונים, שרשראות וכובעים מצחיקים, מכונסים באולם יפייפה, אורגן ומקהלת אופרה מלווים את האירוע, מכובדים שונים, שרים וראשי קהילות.

 שני נציגים מכל כיתה (גם דימה, חבל שאין תמונות שלו) עלו על הבמה והאישיות החשובה שם (עם גלימת הפרווה!) השביע אותם ונגע בהם בכתף עם מקל קסמים  ...ראו בעצמיכם:

כן כן כולם היו בעניבות וחליפות ונראו מאוד רציניים, למרות שלא הבנו מילה מכל הנושאי דברים, שדיברו במשך שעה וחצי 

  גם הסטודנטים הפולנים נראו די משועממים . בסוף הטקס הכרנו את ראש הקהילה היהודית בפוזנן שהייתה אורחת של 

כבוד בטקס והזמינה אותנו לקבלת שבת בקהילה

זה בניין האוניברסיטה בו נערך  הטקס

   ואלה שומרי הראש שלי :)
 זה אור מפיזיאוטרפיה

האירוע הבא שהיה במחזותינו היה היום הולדת שנה של עלמה. ניפחנו בלונים, קנינו עוגה ושרנו שירי יום הולדת עם תומר והמשפחה בסקייפ. הנסיכה כיבתה את הנר והלכה לישון, אז לא נותר לנו אלה לאכול את העוגה בעצמינו.

ביום שבת הלכנו לארוחה בקהילה היהודית. זו הייתה חוויה מאוד גלותית. בפוזנן יש בית כנסת עתיק שבתקופת הנאצים הפכו אותו לבריכה ולאחר מכן הוא הוחזר לקהילה, אך המשיך לשמש במשך שנים רבות כבריכה מכיוון שלדבריהם, ייבוש המים היה מסכן(?) את  יסודות המבנה. בכל מקרה אנחנו לא ראינו את הבריכה, אלה היינו בקומות העליונות, שם יש חדר בית כנסת קטן לכ-50 איש. ואולם אירועים קטן בו הייתה הארוחה. היה מאוד נחמד, אנשים מקסימים, מאוד התלהבו מאיתנו שכן באנו מישראל והבאנו ילדים קטנים. רובם מבוגרים, אך יש כמה צעירים שמתלהבים מאוד מישראל ומלימוד עברית. משעשע משהו. בנוסף היו שם כמה יהודים שהגיעו לפוזנן לעסקים מאנגליה וגם עוד אחד מישראל.

מרבית סופי השבוע אנחנו מבלים בטיולים בחוץ ובאירוח כל מיני סטודנטים לרפואה וחבריהם. דימה בימי ראשון נכנס למוד בישולי אז כל פעם הוא מכין לאורחים משהו חבל על הזמן...אני אחראית על התוספות, תומר אחראי על עלמה.

גילינו שממש קרוב אלינו יש יער, כלומר ידענו שיש יער לא ידענו איפה הכניסה אליו, אז דימה מצא אותה באחת הריצות שלו באזור וזה ממש קרוב אלינו, איזה 15 דקות הליכה...  ויש שם בכניסה .. חוות סוסים, שוב ממש דהז'וו מצור הדסה. בתוך היער כמקובל פה אגם עם ברווזים. תומר תרם חצי מהסנדוויץ שלו לטובת הברווזים וכולם היו מבסוטים.

 זה באמצע היער ליד יש גבעות מלאכותיות !!! נחשו למה? כן, כן, מגלשות שלג!!!

יש שם מלא מלא פיטריות מכל מיני סוגים, אני לא מבינה בפטריות כלום, לכן לא נגענו, אבל הפליא אותי שלא ראינו אף פולני אוסף פטריות כנהוג בברה"מ וסביבותיה.

ויום אחר כשחזרנו מהיער תומר החליט שהוא עייף מדי כדי ללכת, אז הידד לעגלת ביבי ג'וגר ותודה על כל הממליצים עליה היא בהחלט עשתה את עבודתה נאמנה וגם הילדים נורא נהנו...

עלמה לא הפסיקה להוריד מתומר את הכובע ולזרוק אותו לצידי הדרך כמו שהיא בדרך כלל עושה עם הגרביים והנעליים שלה. ותומר צחק בלי הפסקה.
הלכנו גם לגן החיות הקטן של פוזנן, נסענו 4 תחנות שלמות באוטובוס! חוויה לילדים! רק שבגן החיות זו הייתה האטרקציה הכי טובה :

היה שם כמה עזים, סוסים, פוני ומספר סוגי קופים אבל דווקא הכלוב עם התרנגולות העסיק אותנו הכי הרבה, שניהם היו ממש מהופנטים... וכן גם פה, חובה אגמון עם ברווזים.

ולסיום לפני יומיים ירד שלג ראשון במחוזותינו, לא ממש רואים אותו בתמונות אולי ניתן לראות כמה פתיתים על העגלה של עלמה, אבל הקור - מקפיא עצמות, עדיין לא ברור לי איך בדיוק חיים עם הקור הזה אבל בטח נלמד...

הפולנים דרך vגב הסתובבו להם כאילו כלום, חלקם אפילו בלי כובעים, בסבבה, כנראה כל חייהם הם חיים בקוטב הצפוני וקפצו לכאן לביקור להתחמם...

כעת קצת הא ודא על פולין פולנים ופולניות... בטח מעניין יהיה לקרוא את זה אחרי 4 שנים...ומעניין מה נחשוב על כך אז...
באופן כללי התרשמותינו מפולנים עד כה היא די חיובית. הם מאוד מנומסים/מחונכים ורציניים ביותר, בדרך כלל מאוד רוצים ומנסים לעזור. בתחבורה הציבורית תמיד רואים צעירים קמים למבוגרים ממש על אוטומט. הם מאוד שקטים: בסופר או ברחוב או בכל מקום הומה אדם יש רוגע ושקט מאוד משונה עבורינו, בקושי מדברים בניידים ואם כן אז בשקט.  אחד הפולנים שיצא לי לדבר איתו על זה (הפקיד בבנק:) אמר שפולנים מאוד ביישנים ולכן זה רק ניראה שהם שקטים. אבל זה גם מסביר את העובדה שהם לא מדברים אנגלית כי הם מתביישים בכך שהם לא יודעים את השפה על בוריה. ואכן מספר פעמים נתקלתי בפולנים שמתנצלים על רמת האנגלית שלהם על אף שהיא לא הייתה רעה בכלל.
הפולנים הם קטולים ומאוד גאים בזה ומכיוון שהם לא מכירים הרבה אנשים לא קטולים, אני מקבלת באופן קבוע הזמנות להצטרף למיסות בימי ראשון. לא ברור לי עדיין, אם זה מתוך רצון להמיר אותי לנוצרות או שהם פשוט מאמינים שהמיסות שלהם כל כך יפות ומרגשות ורוצים לחלוק את זה עם העולם הלא קטולי שלא יודע מה הוא מפסיד...
מה שכן כל בן אדם שאומרים לו שאנחנו מישראל התגובה המיידית שלו זה "אני מתכנן לנסוע לשם" תאמינו לי אם מישהו מכם מעוניין בפתיחת עסק בתחום התיירות, יש לכם כאן פוטנציאל ענק. הם כולם רוצים לבוא לישראל: נהגי מונית, מוכרים בחנויות נעליים, סתם אנשים שפוגשים בבר.. כולם מתכננים לבוא, אז התכוננו...
היחס לישראל מאוד חיובי והתגובות הם חמות ביותר. לעומת זאת את רוסייה הם לא סובלים, הם חושבים שזה פשוט מדינה נוראית - עולם שלישי פחות או יותר וכולם רוצים לברוח משם לכן מאוד מופתעים לדוגמא כשומעים שאחי חי שם מתוך בחירה.

בתחילה כשהגענו ההתרשמות שלנו הייתה שהפולניות מהממות ביופיין והפולנים מכוערים נורא. כעת שקצת התרגלנו התיאוריה שלנו השתנתה, הפולניות הם לא כאלו יפות כמו שהן מטופחות מאוד. לבושות טיפ טופ, בהתאמת צבעים מעולה, מאופרות ומסורקות למשעי כאילו הרגע ייצאו מסלון אפילו אם זה רק לטיול עם הכלב. הכל מאוד אלגנטי, גם אצל בנות טיפש עשרה, לא בהגזמה ולא צעקני, הייתי אומרת, אפילו די צנוע, כלומר גם אם זה חצאית מיני זה לרוב נראה כאילו הן הולכת עם זה למשרד ולא לדיסקוטק. הגברים מצדם לא מושקעים כל כך ולכן ניראה הפער. אבל מה שכן זה שהפולניות  הן לרוב גבוהות וחטובות...בנושא זה אבל למרות שכולם מעשנים פה כמו קטר, יש כאן חדר כושר בכל פינה ומלא נוסעים על אופניים בכל העיר יש שבילים מיועדים וחנייות לאופניים.

התחלנו  ללמוד מעט פולנית, לדימה יש קורס חובה באוניברסיטה ואני קצת מפה ומשם, זה דומה לרוסית טיפה יותר מאשר  עברית לערבית, אבל יש הרבה מילים שהמשמעות שלהם הפוכה מרוסית לדוגמא כיעור זה יופי, לשכוח זה לזכור ושולחן זה כסא. ההגייה קשה יותר מרוסית המון ש -צ'-ז' ושוברי שיניים אחרים למיניהם.

וזהו לבינתיים נשיקות וחיבוקים לכולם
כל מי שהבטיח לבוא לבקר, אנחנו מחכים...