טוב אז סיכום החורף בפולין הא? היה קר, אבל שרדנו את זה!
את החופשת הקריסטמס העברנו לצערינו בעיקר בבית רק עם בגיחות קצרות החוצה. היה קר, רטוב והחלק הכי עצוב – לא היה שלג הוא נמס בתחילת החופשה והחל לרדת ולהיערם שוב אחריה. השלג הייתה הסיבה העיקרית שגללה לא חזרנו לארץ לחופשה, כי חשבנו שיהיה כיף פה – לא נחזור על הטעות הזו שוב, לא רק שלא היה שלג, גם כל מכרינו וחברינו נסעו לארץ מוצאם לחופש. היתרון היה כמובן שקצת בילינו לבד בבית עם עצמינו והילדים שזה גם כיף. בישלנו המון דברים טעימים.
דימה ותומר הלכו לחפש את הברווזים באגם היפהשביער לידינו, אך מצאו החלקרח ענק במקום האגם. קצת עצוב לראות אגם קפוא...
וכמו שרואים ברקע, הפולנים מגיעים לשם ומחליקים...
תומר בחן את עמידות הקרח בעיניין רב, אבל לא העיז להתרחק יותר מדי:
אחד הימים הלכנו לכיכר המרכזית ושם לילד הייתה חווית ילדות אירופאית של ממש וזה לרוץ אחרי יונים שמנות שחיו שם בשקט יחסי עד אותו היום:
השוס הכי גדול בכיכר כזכור זה השעון עם העזים המתנגחות, אז גם אותם הלבישו ברוח הקריסמס:
זה משעשע לראות את כולם עם הראש למעלה:
וכמובן בכל מקום ובכל פינה יש קישוטי חג המולד ועצי אשוח. ולא, לא שמנו בבית, כי גם ככה היה מספיק בכל פינה, וגם אם בארץ, זה סתם משעשע ומזכיר לנו ילדות סובייטית חילונית, אז כאן, מן הסתם, יש לכך רק משמעות דתית נוצרית, קטולית. ולמה לבלבל את הילדים...
אני ודימה דווקא השתעשענו ברעיון של התגובה של בעלי הבית האדוקים שלנו למראה עץ אשוח בביתינו, הם היו פשוט יוצאים מדעתם, איך יתכן עץ אשוח בבית יהודי???...
לידע כללי - גם כאן הם קוראים לחגיגות השנה האזרחית החדשה סילבסטר אך הוא פחות חשוב מבחינת הנוצרים. קריסטמס-חג המולד שהוא החג החשוב - הולדת ישו, נחגג ב- 25-26 לדצמבר. עץ אשוח בעצם מיועד עבורו ולפי המסורת עומד בבתים עד ה- 6 לינואר שזה חג השליחים/מלאכים. רק הסובייטים עשו מישמש, ביטלו את הקריסמס והזיזו את החגיגות הגדולות ל- 31 כדי לחלן את החג, אך השאירו את עץ אשוח, הזכור לנו לטובה מילדותינו הקומוניסטית. ואת הקדוש הנוצרי - סנט מיקולה שהוא גם סנטה קלאוס, שמביא מתנות לילדים בקריסטמס החליפו בסבא קפור שעבד בחגיגיות השנה החדשה ברחבי ברה"מ.
החלק המעניין זה ההשפעות של יהדות פולין על המנהגים הנוצריים של המקומיים : הם מדליקים נרות במהלך הכריסטמס כימעט בצורת חנוכייה - (חג האורות גם אצלהם) ושמים אותם על החלון, משאירים כסא ריק בשולחן במהלך הארוחה, ואוכלים משהו שדומה למצה- עשוי קמח ומים. אה ומאוד אוהבים קישוטים בצורת מגן דוד...
אחת החוויות הבלתי נשכחות שבכל זאת הזדמן לנו לחוות כאן הייתה בליל הסילסבטר. משעה 5 אחה"צ בערך שמענו פיצוצים שנשמעו כמו המיטב של החתונות הערביות בפסגת זאב בירושלים. אפילו לא הלכנו לראות מה זה והנחנו שזה נפצים כי לפי הידוע לנו מארץ הקודש זיקוקים הם מצרך יקר ופולנים הם עם חסכן. אז השכבנו את הילדים לישון והכנו לעצמינו ארוחת סילבסטר לפי המסורת הרוסית ה"עתיקה". אבל במקום לראות איזה ערוץ רוסי, ראינו סרטים. לקראת חצות הפיצוצים הלכו התחזקו. עשרה לחצות, החלטנו לעלות למרפסת ומשם עלינו לגג כדי לראות יותר טוב וכאן חווינו מחזה מדהים: מכל כיוון שאליו הסתכלנו היו זיקוקים, מכל פינה מכל רחוב, ב- 360 מעלות מסביבינו היו זיקוקים, כאילו מכל תחנת אוטובוס בעיר ירו אל השמיים, לא ידענו לאיזה כיוון להביט רק עמדנו והסתובבנו סביב עצמינו המומים מהמראה. הם לא היו מתואמים, בכל הצבעים , התחזקו ונחלשו באופן רנדומלי, אבל הכמות עשתה את המחזה לבלתי נשכח. וזה המשיך, והמשיך, ירדנו להביא מצלמה, בדקנו את הילדים, עלינו צילמנו, נמעס לנו כבר...לקראת השעה אחת הם החלו להיחלש. הינה טעימה מהזיקוקים לא רואים כל כך טוב, אבל שומעים את ההתלהבות שלי ברקע :)
אז היה שווה להישאר בפוזנן לסילבסטר רק בשביל זה, אבל לא נעשה את שוב.
מסיבת הקריסטמס בגן של תומר לא איחרה לבוא. התיישבתי בשורה השנייה של ההורים בתקווה שהוא לא יראה אותי מייד, ואז אולי בכל זאת ישתף פעולה עם הגננות בהופעה. אבל את תומר לא באמת התעניין בשאיפת הגננות להופעה מוצלחת, וכהרגלו הוא בילה את כל ההופעה אצלי על הברכיים וצפה בחבריו. ככה הם נראו:
וכך אנחנו: (למלאך יש כנפיים מאחורה!)
בסוף ינואר סבא וסבתא היקרים הגיעו להציל אותי ואת הילדים מדיכאון החורף. מאוד שמחנו כולנו לקראת בואם. היה לנו ממש כיף, לי היה קצת זמן פנוי והילדים נהנו מהפינוקים ומהתשומת לב.
ניצלתי את הזמן הפנוי להיסתובב ברחבי פוזנן. בדיאבד מצטערת שלא היסתובבתי יותר, אבל הילדים שהיו רגילים לכך שאמא קבוע בסביבה, הגיבו ממש בהפתעה לזה שלפעמים אני גם עלולה לא להיות בסביבה. עלמה פיתחה איזה פחד נטישה ולא עזבה אותי לשנייה כשכן הייתי בבית. יחד עם זאת בכל זאת הצלחתי לקנות חצי פוזנן ולתת פוש לכלכלת הקניונים המקומית שעדיין זו תעלומה מבחינתי על מה ואיך הם מתקיימים.
אחד הקניונים לא רחוק ממרכז העיר שנסעתי אליו ושמעתי שהוא מאוד יפה כי נמצא על חוף האגם MALTA. כשהגעתי אליו הסתבר לי שהאגם ריק כי מרוקנים אותו אחת ל-4 שנים כדי לנקות אותו מלכלוך ומחזירים את המים באביב. כל בע"ח מועברים לימות אחרות ותלמידי בתי ספר וסטודנטים יוצאים למבצע ניקיון האגם .קראתי שהשנה מצאו בתחתית האגם כמה זוגות אופניים ומכונת כביסה!. למה בארץ אין מבצעים כאלה? אולי אז הילדים יחשבו פעמיים לפני שיזרקו זבל. שילכו סתם לנקות איזה רחוב, לא חייבים אגם. ממליצה על רחוב בן אליעזר בגילה בתור התחלה :)
אחת התעסוקות שמצאתי לעצמי או יותר נכון שסוף סוף התחלתי, זה ללכת לשיעורי יוגה. אומנם זה לא הבחירה המועדפת עלי לספורט, אבל עצם זה שהשיעור מתקיים דקה הליכה מהבית ניצחה והלכתי כבר 6 שבועות רצוף. מה MBA אני זוכרת איזשהוא מחקר שטען שאם חוזרים על משהו במשך 21 פעם הוא הופך להרגל. הבעיה היא להגיע ל 21 ...
המדריכה ממש לא פולניה טיפוסית- עם רסטות בצבע כחול ובגדי תאילנד, שזה נחמד. בשיעור יש 5 תלמידים וזה בפולנית ומה שאני לא מבינה המדריכה מתרגמת לי לאנגלית כך שיש לי מזה רווח כפול, גם יוגה וגם פולנית. מפה לשם התחלתי לתפוס קצת גם בלי ללמוד במסודר. אבל ניראה לי שצריך בכל זאת ללכת לאיזה קורס לפחות רק כדי להבין את תומר.
כן כן מי היה מאמין, הילד שלי מדבר פולנית ובעלי מכין ממולאים צמחוניים.
ב- 1.1 עלמה החליטה ששנת 2013 מתאימה לה יותר והחלה לגמרי במפתיעה ובלי ניסיונות קודמים להיעמד. התלהבה מהגילוי ובהמשך לכך ב 1.3 התחילה ללכת בעצמה. אז כרגע אני מחפשת יד שלישית לקנייה/ השאלה כי אם יד אחת מחזיקה את תומר ויד שנייה דוחפת את העגלה אני צריכה רק עוד אחת שתחזיק את עלמה שרוצה ללכת גם וזה הכל.
כאן הלכנו לגן הבוטני למזלי דימה היה קצת פנוי והלך איתנו כי אחרת זה לא היה נגמר טוב. הילדה דרשה לצאת מהעגלה בתוקף וללכת! הגן הבוטני כשלעצמו מאוד נחמד, בעל לחות וחום תל אביבי וצמחייה ארץ ישראלית :O רצינו להישאר לגור שם אבל האיגואנות לא הסכימו.
לכל מי שלא ראה את הגברת מזמן כך אנחנו שוברים לבבות בגן, יש לנו כבר כמה חתנים מיועדים...לאחרונה היא התחילה לחקות את תומר וגם בורחת ממצלמות...אבל ניראה לי שיעבור לה מהר, היא אוהבת את התשומי יותר - -כל כך בת!
אה ומילים אלו אני כותבת בראשון לאפריל כשהאביב בשיא פריחתו:
שמחה רבה, שמחה רבה אביב הגיע פסח בא...
נשיקות
וחג שמח יקיריי!
